תשתית של דק היא אותם קורות שעליהן מונחות הקורות של הדק. התשתית למעשה מחברת בין היסודות לבין הדק עצמו. היא אומנם מוסתרת מתחת לפני הדק אולם היא משפיעה על חוזקו כמו גם על יופיו של הדק.
התשתית מורכבת לרוב מקורות פשוטות של עץ לבן בחתך של 5 על 10 ס"מ. אין צורך שהיא תהיה מוקצעת שכן היא נסתרת אך כן רצוי להקפיד על קורות ישרות ולא מפותלות כדי ששורת הברגים שעל פני הדק תהיה ישרה.
דק ישר ומפולס מתחיל בתשתית מפולסת. זהו למעשה השלב החשוב ביותר לפני שמקבעים את התשתית ליסודות. ניתן לבצע את זה במספר דרכים וחובה להשתמש בפלס.
דק של שביל כניסה יכול להיות משופע אך רצוי להקפיד וליצור דק עם שיפוע אחיד שהוא יותר אסתטי ובטיחותי.
תשתית מתכת משולבת עם תשתית עץ לדקים
המרווחים בין קורה תשתית אחת לשנייה צריכים להיות בין 40 ל- 80 ס"מ (תלוי בסוג העץ). הסיבה לכך היא כדי למנוע את התפתלות קורות הדק בעתיד. דק איפאה זקוק למרווחים קצרים יותר (40 עד 60 ס"מ) מאשר דק אורן (60 עד 80 ס"מ).
שיקול נוסף הוא ייעודו של הדק. לדוגמא, דקים של מסעדות אשר נושאים משקל רק יותר צריכים להיות בעלי תשתית מאסיבית יותר לעומת דקים שלא יונח עליהם משקל רב (לדוגמא דק שמשמש כשביל גישה).
דקים תמיד יהיו יותר חזקים במרכזם ופחות בקצוות ולכן חשוב להתייחס באופן פרטני לנקודות כמו פינות ושוליים כדי שגם הם יהיו חזקים דיו. ניתן לעשות זאת על ידי הוספת רגלים נוספות בנקודות אלה.
ולסיכום, כל דק טוב מתחיל בתשתית טובה ולכן במהלך בניית התשתית יש להקפיד על: